איפה להשקיע 300 אלף שקל? מתחילים במטרה של הכסף

הדרך שאני מציע בנויה משלושה צעדים - מגדירים מטרה, מחשבים את התשואה שהיא דורשת, ורק לאחר מכן בוחרים אפיקים. ככה הרבה יותר קל לגשת להשקעות - מהר מאוד מתברר מה רלוונטי אליכם ומה לא.

מטרה שאפשר לתרגם לכסף ולשנת יעד

לרוב האנשים אין מטרה ברורה לכסף שלהם. הם רוצים "להגדיל את ההון", וזה מובן, אבל זו לא מטרה: אין בה סכום ואין בה מועד. בלי שני אלה אי אפשר לדעת אילו השקעות מתאימות, ולכן הרבה אפיקים נשמעים משכנעים באותה מידה.

מטרה שאפשר לעבוד איתה היא כזו שאפשר לתרגם לכסף ולשנת יעד: 400 אלף שקל הון עצמי לדירה בעוד שנתיים, 2.5 מיליון שקל לדירה לילד בעוד עשר שנים, או הכנסה של 8,000 שקל בחודש בלי משכורת בעוד 12 שנים.

ככה התחלתי גם אני. המטרה שלי הייתה עצמאות כלכלית. מתוך המטרה הזאת הבנתי שאצטרך תשואה ממוצעת של לפחות 20% בשנה כדי להגיע אליה בתוך 8 עד 10 שנים. המספר הזה הוא מה שהוביל אותי לחפש אפיק השקעה - קרקעות. אם אתם רוצים להבין את הדרך שלי, תוכלו לקרוא עליה כאן.

איך מבינים מה התשואה הנדרשת

כשיש סכום ושנת יעד, אפשר לחשב בכמה הכסף צריך לגדול בכל שנה כדי להגיע לשם. זו התשואה הנדרשת. איך מחשבים אותה בפועל? הדרך הפשוטה היא מחשבון ריבית דריבית, ויש הרבה כאלה ברשת. רוב המחשבונים עובדים הפוך ממה שאנחנו צריכים: מכניסים סכום התחלתי, מספר שנים ותשואה שנתית, והם מראים כמה כסף יהיה בסוף. לכן משחקים עם התשואה. מכניסים את הסכום שיש לכם היום ואת מספר השנים עד שנת היעד, מנסים תשואה מסוימת, ומשנים אותה עד שהסכום הסופי מגיע לסכום המטרה. התשואה שמובילה לסכום המטרה היא התשואה הנדרשת.

אורי, למשל, רוצה להפוך 300 אלף שקל ל-600 אלף בתוך חמש שנים. בתשואה של 10% בשנה המחשבון מראה כ-483 אלף שקל, פחות מהיעד. ב-15% הוא מראה כ-603 אלף, קצת מעל. כלומר, אורי צריך תשואה של כמעט 15% בשנה.

אם אתם ממשיכים לחסוך ולהגדיל את ההשקעה שבחרתם, הכניסו למחשבון גם את ההפקדה החודשית. נועה ואיתי מתחילים עם 300 אלף שקל וחוסכים עוד 3,500 שקל בחודש. בלי ההפקדות הם היו צריכים כ-15.5% בשנה כדי להגיע ל-400 אלף בתוך שנתיים. עם ההפקדות מספיקה להם תשואה של פחות מ-3%.

המספר הזה עושה סדר. מי שצריך 2.6% בשנה לא צריך לקחת סיכון כדי להגיע ליעד, ופיקדון יכול להספיק לו. מי שצריך 15% בשנה לא יגיע לשם בפיקדון, ויצטרך לבחור מבין האפיקים שהתשואה שלהם גבוהה יותר, עם הסיכון שבא איתם. במקום לבחור מתוך עשרות אפשרויות, בודקים רק את אלה שיכולות להביא אתכם ליעד. והתשואה הנדרשת היא ממוצע של כל ההשקעות שלכם יחד, לא של כל השקעה בנפרד. נחזור לזה בהמשך.

מתי תצטרכו את הכסף, וכמה להשאיר נזיל

יש השקעות שאפשר להוציא מהן את הכסף בתוך יום, ויש כאלה שלוקח שנים. לזה קוראים נזילות: תוך כמה זמן אפשר להוציא את הכסף מההשקעה.

לפני שבוחרים אפיק, כדאי להפריד את הכסף לשני חלקים. החלק הראשון הוא כסף למחיה ולחירום למשל למקרה של פיטורים, והוא צריך להישאר נזיל. כדאי לשמור סכום שיחזיק אתכם כמה חודשים: אם אתם מוציאים 20,000 שקל בחודש ורוצים ביטחון של שלושה חודשים, תשאירו לפחות 60,000 שקל נזילים. כמה חודשים בדיוק, זו כבר החלטה אישית (עצמאיים יעדיפו יותר, שכירים שיודעים שקל להם למצוא עבודה יעדיפו פחות).

החלק השני מיועד למטרות שלנו, והוא יכול להיות גם בהשקעות שלא מחייבות נזילות גבוהה.

איזה סיכון, האם צריך הכנסה שוטפת, וכמה להתעסק

התשואה הנדרשת מצמצמת את הרשימה, אבל היא לא בוחרת אפיק לבד. השקעות נבדלות זו מזו גם בסיכון, בנזילות ובכמה זמן הן דורשות מכם.

גם המילה "סיכון" לא אומרת אותו דבר בכל השקעה. במניות ובמדדים הסיכון הוא בעיקר תנודות: השווי עולה ויורד בדרך, וזו בעיה אם צריך את הכסף בדיוק כשהשווי נמוך. בקרקע הסיכון הוא זמן - קרקע שיכולה להתעכב במספר שנים. לכן כדאי לשאול לא רק כמה סיכון אתם מוכנים לקחת, אלא גם מה יקרה אם הכסף לא יהיה זמין בדיוק כשתצטרכו אותו. אנשים שמרנים יעדיפו לשים יותר כסף באפיקים בטוחים ופחות במסוכנים, ואחרים להפך. אין כאן תשובת קסם, רק מה שמתאים למטרות שלכם ולמה שנוח לכם.

זה הצעד השלישי. אחרי שאתם יודעים מה התשואה הנדרשת נחפש השקעות שהתשואה מתאימה אליה. בטבלה כאן ריכזתי כמה סוגי השקעות. הטבלה ממוינת לפי תשואה, מהגבוהה לנמוכה.

שימו לב שהטבלה משווה דברים שנשענים על בסיסים שונים. בחלק מהשורות ההערכה מבוססת על עשרות שנים של היסטוריה, באחרות על הריבית של היום, ובקרקע על פרויקטים של החברות הטובות. תשואות עבר אינן הבטחה לעתיד, ויש להסתכל עליהן בתור כיוון כללי.

אני כן אוסיף שאני מלווה משקיעים בקרקעות, זה המסלול העיקרי שאני בחרתי בשבילי ולכן פירטתי עליו גם כאן. בקרקעות יש פוטנציאל מאוד גבוה, אבל בעל שם לא טוב. השם הלא טוב נגרם מחברות לא מקצועיות שעושות עוול לתחום, לכן ברגע שבוחרים חברה טובה הסיכון יורד משמעותית. את התמונה המלאה אני מסביר במאמר השקעה בקרקעות: למה קרקע ומאיפה מגיע הרווח.

לא חייבים לבחור אפיק אחד

התשואה הנדרשת היא ממוצע של כל ההשקעות שלכם. לכן לא צריך למצוא השקעה אחת שתעשה הכול. אפשר לפצל את הכסף בין כמה אפיקים בדרגות סיכון שונות, כך שהממוצע יתאים למטרה. גם כאן אין חלוקה נכונה אחת: הסכום בכל אפיק תלוי בפיזור הסיכונים שנוח לכם איתו.

כל הדוגמאות בסעיף הזה היפותטיות. שיעורי התשואה בהן הם הנחות לצורך החישוב, ולא נתוני עבר של האפיקים. הסכומים הם נטו, אחרי מסים וכל הוצאות העסקה, בלי ניכוי אינפלציה.

נועה ואיתי מול אורי: אותו סכום, שתי החלטות

נועה ואיתי רוצים לקנות דירה למגורים בעוד שנתיים, וצריכים לשם 400 אלף שקל הון עצמי. יש להם 300 אלף, הם יכולים לחסוך עוד 3,500 שקל בחודש, וקרן החירום שלהם נפרדת. חשוב להם שהכסף יהיה זמין במועד הרכישה, והם לא מוכנים לדחות את הדירה בגלל ירידה בשווי החיסכון. לכן הפקידו את 300 האלף בפיקדון שנפרע בדיוק במועד הרכישה. בהנחה של 3% נטו בשנה הפיקדון גדל ל-318,270 ש"ח. יחד עם 84,000 ש"ח שחסכו בשנתיים (על החיסכון החודשי לא הנחתי תשואה), היו להם 402,270 ש"ח, קצת יותר מהיעד.

אורי רוצה תשואה גבוהה על חלק מהכסף שלו: להפוך 300 אלף שקל ל-600 אלף לפחות בתוך חמש שנים - גמיש. הוא לא צריך מההשקעה הכנסה שוטפת, והוא יכול לספוג את הסיכון שהמכירה תתעכב. הוא קנה זכויות בקרקע שעוד לא זמינה לבנייה, בסכום כולל של 300 אלף שקל. התכנון התקדם ובסוף השנה החמישית הוא מכר את הזכויות. בהנחה של 20% נטו בשנה, הוא קיבל 746,496 ש"ח, יותר מהיעד.

מה הבדיל ביניהם? לא הסכום, אלא שני דברים. הראשון הוא המועד: לנועה ולאיתי יש תאריך קרוב וקבוע, ולאורי יש חמש שנים. השני הוא מה קורה אם משהו מתעכב: אם הכסף של נועה ואיתי לא זמין בזמן, הדירה מתעכבת. הם לא יכולים לספוג סיכון זמן או סיכון ירידת ערך. אם המכירה של אורי מתעכבת, הוא פשוט מחכה. בטבלה, נועה ואיתי מתאימים לשורת הפיקדון ואורי לשורת הקרקע. לא כי אפיק אחד טוב יותר מהשני, אלא כי המטרות שונות.

שימו לב שהמגבלות של נועה ואיתי גרמו לרווח קטן יותר. אורי היה הרבה יותר גמיש ובעל יותר אופציות.

ואם המטרה שלכם אחרת

הנה עוד חמש מטרות, עם אותם 300 אלף שקל ואותן הנחות.

רוני רצה 1,000 ש"ח נטו בחודש כבר מהשנה הקרובה, בסיכון נמוך ובלי לגעת בקרן. הוא הפקיד את הכסף בפיקדון לשנה שמשלם ריבית חודשית, ובהנחה של 3% נטו קיבל 750 ש"ח בחודש - 250 שקל פחות מהיעד. כדי לקבל 1,000 ש"ח בחודש באותה התשואה צריך 400 אלף שקל. לפעמים החישוב מראה שהמטרה לא מתאימה לסכום, ועדיף לגלות את זה לפני שמשקיעים. על ההבדל בין שני סוגי המטרות אפשר לקרוא בהכנסה פסיבית או צמיחת הון: מה אתם צריכים מההשקעה.

גלית רוצה להגדיל את החיסכון לקראת הפרישה ל-700 אלף שקל בתוך 15 שנים, ולא רוצה לבדוק עסקאות. חשוב לה שההשקעה תהיה סחירה ולא תלויה בפרויקט נדל"ן אחד, והיא מוכנה לתנודות בדרך. היא צריכה רק כ-5.8% בשנה, ולכן הספיקו לה קרנות מחקות מדדי מניות רחבים. בהנחה שמרנית של 7% נטו בשנה, אחרי מס ודמי ניהול, היא הגיעה ל-827,709 ש"ח. כשהזמן ארוך והתשואה הנדרשת נמוכה אין סיבה לקחת על עצמכם סיכון שלא צריך. איך טווח ההשקעה והנזילות משפיעים על הבחירה.

מיכל ויואב רוצים לקנות לילד שלהם דירה בעוד כ-12 שנים (גמישים), ומעריכים שיצטרכו לשם כך 2.5 מיליון שקל. הם צריכים כ-19.3% בשנה, ולכן בחרו בקרקע, בשני סבבים: קנו זכויות בקרקע, מכרו אחרי שש שנים, והשקיעו את הכסף בפרויקט נוסף לעוד שש שנים. בהנחה של 20% נטו בשנה הגיעו ל-2,674,830 ש"ח. אחרי קניית הדירה נשארו להם 174,830 ש"ח.

דנה רוצה להפסיק להסתמך על משכורת בעוד 12 שנים. לשם כך היא צריכה 8,000 ש"ח נטו בחודש, ובהנחה שההון יניב הכנסה של 4% בשנה, היא צריכה הון של 2.4 מיליון שקל. אם המכירה מתעכבת היא יכולה לדחות את הפרישה. היא צריכה כ-18.9% בשנה ובחרה בקרקע, בשני סבבים של שש שנים. בהנחה של 20% נטו בשנה הגיעה ל-2,674,830 ש"ח, והעבירה אותם לתיק של נכסים מניבים. בהנחה של הכנסה של 4% נטו בשנה מהתיק, היא מקבלת 8,916 ש"ח בחודש ויכולה להפסיק לעבוד. תוכלו לקרוא עוד על המטרה הספציפית הזו במדריך לעצמאות כלכלית.

דניאל רוצה להגיע לדירה למגורים בזול בתוך 15 שנים. הוא קנה זכויות בקרקע ב-300 אלף שקל, ובמקביל חסך 5,000 ש"ח בחודש. בתרחיש אחרי שמונה שנים הקרקע הייתה זמינה לבנייה, והזכויות שלו הספיקו לדירה אחת. הבנייה וכל ההוצאות שאחרי קניית הקרקע עלו 1,200,000 ש"ח: 480 אלף מהחיסכון, ו-720 אלף ממשכנתא שלקח. אחרי חמש שנים בסוף השנה ה-13 הוא קיבל דירה. בסך הכול שילם 1,500,000 ש"ח שמתוכם 720 אלף משכנתא, על דירה שבהמחשה גסה שווה היום כ-3 מיליון שקל, ובשנה ה-13 שווה יותר כתוצאה מאינפלציה (בצורה גסה מעל ל 4 מיליון שקל).

אם 300 אלף שקל הם כל ההון שלכם, לא הייתי ממליץ לשים את כולם בהשקעה אחת, וזה כולל קרקע. עדיף לפזר. קרקע נכנסת לשיקול כשהיא חלק מהון רחב יותר.

בכל הדוגמאות שבהן קרקע התאימה חזרו אותם תנאים: אין צורך בהכנסה שוטפת מההשקעה, הכסף לא מיועד למטרה עם תאריך קרוב, ואפשר לחכות אם המכירה מתעכבת.

למה בכלל לבחון קרקע? כי למי שהמטרה שלו דורשת תשואה גבוהה יש בה פוטנציאל גדול. בפרויקטים טובים התשואה מגיעה ל-20% עד 25% בשנה. אם הצלחתם להגיע לחברה ותיקה ואמינה הרווחתם מכל הכיוונים. וכשהכול מתקדם כמתוכנן, יש שתי דרכים לממש את הרווח: למכור כשהקרקע זמינה לבנייה, כמו אורי, או להמשיך לבנייה ולהגיע לדירה, כמו דניאל.

לקרקעות יש שם רע ובצדק. לצערי, הרגולציה על קרקעות בישראל לא מספיק טובה. כל אחד יכול לקנות שטח, למכור אותו למשקיעים ולקרוא לעצמו יזם. התהליך בקרקעות קצה לקצה יכול לקחת עשר שנים ויותר, כך שחברה שקיימת פחות מזה כנראה עוד לא סיימה אף פרויקט ועוד לא בעלת הידע המתאים. לכן הסיכון בקרקע תלוי קודם כל בחברה שדרכה משקיעים. עוד על כך אני מפרט במאמר על הסיכונים בהשקעה בקרקעות ובמדריך איך בודקים קרקע לפני קניה.

בין אם תדברו איתי ובין אם עם מישהו אחר שמציע לכם השקעה, כדאי להגיע עם תשובות לשאלות האלה. הן עושות סדר גם לבד, עוד לפני כל שיחה:

• מה המטרה של הכסף, כמה כסף היא דורשת, ועד איזו שנה?
• כמה תשואה בשנה צריך כדי להגיע אליה?
• האם ייתכן שתצטרכו חלק מהכסף לפני כן, ומתי?
• האם יש לכם קרן חירום ולכמה חודשי מחיה היא מספיקה?
• האם יש לכם השקעות נוספות?
• האם אתם צריכים מההשקעה הכנסה חודשית?

אם אחת האפשרויות שאתם בוחנים היא קרקע, אשמח לעזור לכם. נתחיל מהמטרות שלכם, אסביר איך עובד תהליך ההשקעה בקרקעות, למה הוא יכול להניב הרבה כסף ומה הסיכונים. נבדוק יחד אם זה מתאים לכם והאם אתם מתחברים לסוג ההשקעה. הליווי הוא בחינם. כל הפרטים על התהליך נמצאים בעמוד ליווי משקיעים בקרקעות.